יאסין נ' מדגרת גן השומרון בע"מ

החלטה

זו בקשה לרשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט השלום בקריות (השופטת קלמפנר – נבון) מימים 6.10.10 ו- 21.10.10 לפיהן נקבע ממועד תגובה לבקשת המבקש והוארך מועד זה עד 28.10.10. לטענת המבקש, על בית המשפט ליתן החלטה כמבוקש בהעדר תגובה מאחר שמדובר בבקשה לביטול עיקולים שיש לקיים בה דיון תוך 7 ימים.

למרות השורות המודגשות הרות וסימני הקריאה המזועזעים בבקשת המבקש, המבקש טועה בסיווג הבקשות שהגיש ומכאן טרונייתו, שאין לה הצדקה. על כן, דין הבקשה להידחות, אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

המבקש הגיש ביום 13.6.10 תובענה נגד המשיבה שבה ביקש בין היתר להצהיר שאינו חייב בגין שיק הערבות ו/או השיק וכי על הנתבעת להחזיר לתובע את השיק והיא מנועה מלעשות בו כל שימוש ו/או לנקוט הליכים למימושו. המבקש לא קיבל כל צו מניעה זמני נגד המשיבה. ביום 24.9.10 קיבל מלשכת ההוצאה לפועל מכתבים שלפיהם למד שניתן נגדו צו עיקול זמני במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח לביצועו של אותו שיק, שאילו זכה המבקש בתביעתו, היתה המשיבה מנועה מלפעול לפיו.

בניגוד לטענת המבקש, אין זה נכון שאין ללשכת ההוצאה לפועל סמכות ענינית לפתוח את תיק ההוצאה לפועל ולנהל הליכי הוצאה לפועל. יש ללשכת ההוצאה לפועל סמכות ענינית לפעול לביצוע השיק, כל עוד אין צו זמני או פסק דין המונע מממנה זאת. זו בכלל לא שאלה של סמכות ענינית. אכן, אותן שאלות ידונו בבקשה לביצוע שטר ובתובענה שהוגשה על ידי המבקש, ואפשר שבית המשפט, או רשם ההוצאה לפועל יחליטו לעכב את הדיון באחת או לאחד את הדיון, אך יש סמכות ענינית לדון בשני ההליכים, בין היתר משום שאם תוצאת התובענה תהיה דחייתה, לא תוכל המבקשת לגבות את השיק לפי פסק הדין. על כן, עליה להגיש הליך שיגרום לתשלום השיק.

במסגרת תיק התובענה לא ניתנו עיקולים נגד המבקש, שהוא התובע. ממילא, לא חלה תקנה 367 (ג), והבקשה של המבקש לא היתה בקשה לביטול עיקולים שהוטלו במסגרת תיק התובענה. על כן, לא היה על בית המשפט לקבוע דיון תוך 7 ימים.

המבקש הגיש "בקשה – דחופה – לביטול עיקולים וסגירת תיק הוצל"פ". אין מדובר בבקשה לסעד זמני, אלא לסעד סופי, של סגירת תיק ההוצאה לפועל, עקב "ענין תלוי ועומד". כאשר יסגר תיק ההוצאה לפועל, ממילא יבוטלו העיקולים שבו. המבקש הוסיף וביקש לחילופין שבית המשפט יבטל את ההליכים בתיק המנוהל בלשכת ההוצאה לפועל, הליכים שלא הוא הטיל אותם. משמע, על בית המשפט לדון האם לתת את הסעד הראשי, שהוא סגירת תיק ההוצאה לפועל, ואם יחליט שלא לתת את הסעד הראשי, ידון אם לתת את הסעד החילופי. בנסיבות אלה, הכותרת שניתנה על ידי המבקש לבקשתו אינה נכונה אלא הפוכה – קודם דיון בסגירת התיק ואחר כך בביטול עיקולים. אם סברה השופטת המלומדת, כאמור בהחלטתה מיום 22.10.10 שבפניה בקשה לביטול עיקולים הגם שלא הוטלו בבית המשפט, טעות בידה. בפניה בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל עקב "ענין תלוי ועומד". רק לחילופין התבקש ביטול עיקולים.

כאמור, זו אינה בקשה לביטול עיקולים שהוטלו על ידי בית המשפט במעמד צד אחד, אלא בקשה רגילה בכתב שחלה עליה תקנה 241. תקנה 241 קובעת שהמשיב רשאי להשיב לבקשה תוך 20 יום או מועד אחר קבע בית המשפט. בית המשפט עשה שימוש בסמכותו וקבע מועד קצר יותר, 14 יום, ואין סיבה להתערב בסמכותו לקבוע מועד זה, במקביל, נתן צו לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. כאשר הוגשה בקשה להאריך את המועד, בניגוד לטענת המבקש, לא היה זו בקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק המצריכה טעם מיוחד, אלא להארכת מועד שנקבע על ידי בית המשפט, שאינה צריכה טעם מיוחד, והסיבה שנתנה המשיבה מספיקה להארכת מועד כזו.

בניגוד לטענת המבקש שיש לו זכות לדיון תוך 7 ימים, מאחר שאין מדובר בבקשה לביטול עיקולים שהוטלו במעמד צד אחד על ידי בית המשפט, רק לאחר קבלת תשובת המשיבה, ותגובה לתשובה יחליט בית המשפט לפי תקנה 241 (ד) אם ניתן להחליט בבקשה על יסוד הבקשה והתשובות, או לאחר חקירת מצהירים.

על פי כל האמור לעיל, ללא צורך בתשובה המשיבה, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. מאחר שלא נדרשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"א, 24 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: